כולסטרול הינו סוג של שומן, המצוי בזרם הדם ובתאים של גופנו ואינו מסיס במים. כמו כן, הכולסטרול מצוי במזונות שומניים רבים, בעיקר בשומן מן החי, המכיל חומצות שומניות רוויות. הכולסטרול בנוי משלד של אטומי פחמן הקשורים עם אטומי מימן.
גוף האדם מייצר כולסטרול בעיקר בכבד ולפיכך אין בכלל צורך בכולסטרול מן המזון אותו אנו אוכלים. אולם, שתי המערכות, ייצור וקליטת הכולסטרול, נמצאות בבקשה משולבת. כלומר, כאשר הכולסטרול מסופק מן המזון, הכבד מאזן בין הייצור לקליטה ולכן הוא מפחית את ייצור הכולסטרול במצב זה. יש להבחין בן כולסטרול טוב (HDL) לכולסטרול רע (LDL), המפורטים בהמשך.
תפקידים ויתרונות
- הימצאות הכולסטרול בגוף חיונית מאוד לתהליכים השונים המתרחשים בגופנו.
- חיוני לבניית קרומי תאי הגוף.
- חיוני ליצירת מיצי מרה (המועילות לתהליכי העיכול), ויטמין A, ויטמין D, ויטמין E וויטמין K.
- חיוני ליצירת מיצי מרה (המועילות לתהליכי העיכול), ויטמין A, ויטמין D, ויטמין E וויטמין K.
מוצרים המכילים הכי הרבה כולסטרול
- מוח עגל מבושל – צלוי
- מוח בקר מבושל
- מוח בקר
- מוח טלה מבושל – מטוגן
- חלמון ביצה מיובש
- מוח עגל מבושל – מטוגן
- מוח טלה מבושל – צלוי
מקורות טובים
כולסטרול מצוי בעיקר בביצים (בעיקר בחלמון הביצה), חמאה, שמנת, בשר ומוצרי חלב. מזונות המסייעים להורדת רמות הכולסטרול – סובין, שיבולת שועל וקטניות.
כולסטרול- דברים שכדאי לדעת
- לרוב, מאכלים המכילים אחוז גבוה של שומן רווי, מכילים רמת כולסטרול גבוהה.
- פעילות גופנית מעלה את רמות "הכולסטרול הטוב" בדם ומפחיתה את הסיכויים לרמת כולסטרול גבוהה.
- המונח המציין רמת כולסטרול גבוהה בדם הוא "היפרכולסטרולמיה" (יתר כולסטרול בדם).
- כולסטרול ברמה גבוהה יכול להיות בגופו של כל אדם, ללא קשר למשקלו וללא קשר לגילו.
- מתח אינו משפיע על רמת הכולסטרול בדם.
- החלקיקים המשמשים לנשיאת הכולסטרול ושאר השומנים בזרם הדם נקראים ליפופרוטאינים.
- שתיית אלכוהול מופרזת ועישון סיגריות, עלולות לגרום לרמת כולסטרול גבוהה.
- רמה גבוהה של טריגליצרידים (ראה ערך שומנים/שמנים) בגוף, מעידה בדרך כלל על רמת כולסטרול גבוהה בגוף.
- הגורמים המרכזיים המשפיעים על רמות הכולסטרול בגוף הם תורשה ואורח חיים.
- הגנים אותם אנו נושאים, קובעים את כמות הכולסטרול שגפנו מייצר ואין אנו מסוגלים להשפיע על גורם זה.
- ישנן שתי אופציות להורדת כמות הכולסטרול הנמצאת בזרם הדם בגוף והן שינוי אורח חיינו או טיפול תרופתי (רפואי).
- צריכת כולסטרול מהמזון מסוכנת לאנשים מבוגרים – בעיקר כולסטרול מהחי.
- רמת כולסטרול גבוהה בדם עלולה להעיד על הפרעות בדם, בכליות ובכבד.
ההבדלים בין "הכולסטרול הטוב" לבין הכולסטרול הרע"
ישנם שני סוגים של כולסטרול. האחד HDL ("הכולסטרול הטוב") והשני LDL ("הכולסטרול הרע")
ההבדל העיקרין בן ה – HDL ל – LDL הוא ש"הכולסטרול הטוב" מועבר מהתאים את הכבד, בעוד ש"הכולסטרול הרע" מועבר מהתאים אל כלי הדם ומשתקע בתוכם, דבר העלול לגרום לטרשת עורקים (עיבוי דפנות העורקים וחסימתם)
"הכולסטרול הטוב"
- כולסטרול זה, המכונה HDL, מהווה מעין הגנה מכולסטרול ה – LDL.
- רמות נמוכות של HDL בדם, עלולות להוות סכנה למחלות ובעיות לב.
- ישנם מומחים הסבורים כי כולסטרול ה – HDL, מרחיק ומדחיק את כולסטרול ה – LDL מדפנות העורקים בחזרה אל הכבד, דבר המאט והמעכב את היצרות העורקים, ומשם מוציא את דרכו אל מחוץ לגופנו.
- כולסטרול ה – HDL מגן על הגוף ע"י החזרת עודפי כולסטרול מכל חלקי הגוף לכבד, לצורך הפרשתו בכיס המרה. תהליך זה מכונה "העברה חזרה".
- לכולסטרול זה יש תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקות, התורמות גם הן לפעולתו שמגנה על הגוף.
האם ירידה ברמות הכולסטרול מפחיתה תחלואה?
מחקרים שנעשו לאורך השנים הראו שהפחתת ערכי הכולסטרול, ובעיקר הפחתת ערכי מונעת התקפי לב, ניתוחי לב, שבץ מוחי ומוות, הפחתה של C1, C–LDL הכולסטרול הרע מ"ג לד"ל בכולסטרול הרע
ערכי כולסטרול וטריגליצרידים
רצוי נסבל דורש טיפול
כולסטרול 200 ומטה עד 240 מעל 240
כולסטרול רע 100 ומטה עד 130 מעל 130
(LDL)
כולסטרול טוב 40 ומעלה עד 35 מתחת ל – 35
(HDL)-גברים
כולסטרול טוב 50 ומעלה עד 40 מתחת ל – 40
(HDL)-נשים
טריגליצרידים 150 ומטה עד 200 200 ומעלה
הביאה להפחתה בשיעור של 200% באירועי הלב. מחקרים אחרים הצביעו על כך שהגברת ערכי הכולסטרול הטוב מפחיתה אירועים לבביים.
מה ניתן לעשות כדי להפחית את רמת הכולסטרול?
רמות הכולסטרול
הדבר הראשון שיש לעשות הוא לדעת מהו ערך הכולסטרול בדם, ובנוסף מהי רמת ורמת הטריגליצרידים. כל מבוגר בגיל 20 (C–HDL) הטוב, (C–LDL) הכולסטרול הרע ומעלה צריך לדעת את הערכים הלל, ובכל חמש שנים יש לחזור על הבדיקות. במידה והערכים תקינים.
בנוסף, במידה וישנם גורמי סיכון נוספים, כמו גיל מתקדם, רקע משפחתי של מחלת לב, עישון, יתר לחץ דם או השמנה – הרופא ישקול מתי יש לחזור על הבדיקות, לאחר שיעריך את הסיכוי למחלות לב ב -10 השנים הבאות, על פי טבלאות שברשותו.
פעילות גופנית
מומלץ לצאת להליכה של 60 דקות, שלוש פעמים בשבוע, בקצב של חמישה וחצי עד שבעה קמ"ש. יש להתחיל את ההליכה בחמש דקות של קצב איטי ולאחר מכן להגביר את הקצב בהדרגה. בחמש הדקות האחרונות יש להפחית שוב את הקצב.
